David Ahl and the book "101 BASIC Computer Games" 

דייוויד אהל והספר "101 משחקי מחשב בסיסיים"

בשנת 1973, הספר "101 משחקי מחשב בסיסיים" יצא לאור והפך במהירות לרב מכר, עם מכירות של מיליון עותקים. הוא מילא תפקיד מפתח בפופולריזציה של תכנות, ומאחורי הצלחתו עמדה חברת Digital Equipment Corporation (DEC), חלוצה בייצור מיני-מחשבים.

היסטוריה קצרה של טכנולוגיית המחשוב

בסוף שנות ה-50, מכונות שפופרות ריק ענקיות כמו ENIAC ו-MARK-1 הוחלפו במידה רבה בדור של מחשבים מבוססי טרנזיסטורים. כל דור שלאחר מכן נבדל באופן דרמטי במהירות ובכמות הנתונים שעובדו, אך הם עדיין תפסו מקום רב ודרשו צוות של אנשי מקצוע לתחזוקה. השוק באותה תקופה כלל מספר מותגים בולטים של מכונות מחשוב שהשפיעו באופן משמעותי על התפתחות הטכנולוגיה והמדע. הנה כמה מהם:

• IBM 709 – אחת המכונות הפופולריות ביותר באותה תקופה, ששימשה לחישובים מדעיים וצבאיים.
• UNIVAC I (Universal Automatic Computer I) – המחשב המסחרי המצליח הראשון, שפותח לשימוש בסוכנויות עסקיות וממשלתיות.
• PDP-1 (Programmed Data Processor-1) – המחשב הראשון בסדרת ה-PDP, שפותח על ידי Digital Equipment Corporation (DEC), והפך לבסיס לפיתוח מיני-מחשבים.
• EDSAC (Electronic Delay Storage Automatic Calculator) – אחד המחשבים הראשונים בעלי תוכנית מאוחסנת, שפותח באוניברסיטת קיימברידג'.
• CDC 1604 – מחשב של Control Data Corporation, שהיה ידוע בביצועיו הגבוהים ובשימושו במחקר מדעי.

תכנות בשנות ה-70 וה-80: עידן כרטיסי הניקוב והסבלנות

תהליך הפיתוח בשנות ה-70 היה שונה לחלוטין מהיום. הגישה למכונות מחשוב הייתה מוגבלת, והדבר השפיע על התהליך כולו. המשתמשים העיקריים היו הצבא, אוניברסיטאות ומוסדות מדעיים. התכנות באותם ימים היה יותר אמנות, שדרשה קפדנות, חריצות וסבלנות עצומה. העבודה עם קוד דרשה תשומת לב, דיוק והתמדה רבה. מפתחים כתבו וערכו קוד באופן ידני במחברות או פנקסים. דמיינו לעצמכם: ללא הדגשת תחביר, השלמה אוטומטית או מנפה שגיאות! אם שגיאה התגנבה לקוד או שמשהו היה צריך להשתנות, הקוד נכתב מחדש או תוקן עם הערות מסודרות. זה היה תהליך ארוך ומונוטוני, שדרש ריכוז קיצוני. לא היה מדובר במקצוע המוני של מתכנתים.

הזנת התוכנית למכונה הייתה "אמנות" נפרדת. המתכנת או המפעיל ישבו ליד מכונת ניקוב, הניחו מחברת עם קוד לידם, והחלו לנקב את הקוד על גבי כרטיסי ניקוב. מכונת ניקוב היא מכשיר הדומה למכונת כתיבה, כאשר כל מקש תואם לאות, מספר או סמל ספציפי. לחיצה על מקש ניקבה חור בעמודה הנכונה של הכרטיס. כל כרטיס ייצג שורה אחת או יותר של קוד. לאחר השלמת הסט, הכרטיסים נשלחו לאימות. המפעיל הזין מחדש את הנתונים למכשיר האימות, והמכונה השוותה אותם לחורים המנוקבים. כרטיס ניקוב עם שגיאה הוחלף או תוקן על ידי ניקוב חורים חדשים בעמודות המתאימות. כאשר כל הכרטיסים היו מוכנים, הם סודרו ברצף קפדני. הסדר היה קריטי, שכן ברצף זה הכרטיסים נקראו על ידי המכונה. לאחר מכן הועברו הכרטיסים לקורא. אפילו תוכניות קטנות יחסית דרשו מאות, אלפים, או אפילו עשרות אלפי כרטיסי ניקוב לקידוד. כל טעות, בין אם חור שנוקב באופן שגוי או הפרה של הרצף, הובילה לקריסת התוכנית. ואז כל התהליך היה צריך להתחיל מחדש.

הקמת DEC ולידתו של ספר המשחקים

בשנת 1957, קנת' אולסן והרלן אנדרסון הקימו את Digital Equipment Corporation (DEC) במטרה לייצר מכונות מחשוב זולות וקטנות יותר. ההון הראשוני של החברה היה 100,000 דולר, כאשר 70% ממנו היו בבעלות American Research and Development (ARDC). ARDC הייתה חברת הון סיכון חלוצית, והשקעתה ב-DEC נחשבת לסיפור ההצלחה הראשון בהיסטוריה של הון הסיכון. החברה המייסדת התעקשה ששם חברת הבת לא יכלול את המילה "מחשב", למרות שהשם המקורי שתוכנן היה "Digital Computer Corporation". תנאי זה נשמר גם בשמות המוצרים: במקום המונח "מחשב", נעשה שימוש במונח "מעבד נתונים הניתן לתכנות", או בקיצור "PDP". תנאי זה נבע מהסטריאוטיפ באותה תקופה שמחשב הוא משהו ענק ויקר, הדורש חדר מכונות נפרד וצוות תחזוקה גדול. בדרך זו, החברה נמנעה מההשלכות השליליות של סטריאוטיפ זה.

בשנת 1969, DEC הזמינה את דייוויד אהל לעבוד כיועץ בפסיכולוגיה חינוכית ושיווק כדי לפתח את קו המוצרים החינוכיים שלה. לאהל היה רקע מוצק במדע ובעסקים: הוא החזיק בתארים בהנדסת חשמל ובמנהל עסקים. לפני שהצטרף ל-DEC, היה לו ניסיון בחינוך והוא היה ידוע בעניין שלו בשימוש במחשבים בתהליך הלמידה. הוא החל את הקריירה שלו ב-Digital Equipment Corporation כיועץ בפסיכולוגיה חינוכית ושיווק לפיתוח קו מחשבים שלא דרש הכשרה מיוחדת לתחזוקת מערכות מחשוב. דייוויד אהל ערך את עלון DEC, שפרסם באופן קבוע בלוקי קוד והוראות תכנות למיני-מחשבים. אהל שכנע את ההנהלה לפרסם אוסף של משחקים ב-BASIC.

• BASIC, השפה שבה נכתבו המשחקים, בדיוק החלה לצבור פופולריות באותה תקופה.
• BASIC תוכננה כך שתלמידים יוכלו לכתוב תוכניות בקלות באמצעות מסופים לשיתוף זמן. היא נועדה למשתמשים "פשוטים" יותר, שלא התעניינו כל כך במהירות הביצוע של תוכניות, אלא פשוט ביכולת להשתמש במחשב כדי לפתור את בעיותיהם ללא הכשרה מיוחדת.
• מתורגמן השפה היה בכל דגם של PDP למעט המוקדמים ביותר (PDP-1, PDP-4, PDP-5).

יצירת הספר ושיווקו

חובבי תכנות מכל רחבי המדינה מילאו תפקיד חשוב ביצירת הספר. DEC הכריזה על תחרות, והזמינה מתכנתים להגיש את משחקי ה-BASIC שלהם. מחברי העבודות הטובות ביותר קיבלו תשלום, ומשחקיהם נכללו באוסף. גישת מיקור המונים זו הפכה את הספר לייחודי באמת. הוא הפך לא רק לאוסף משחקים אלא גם לשיקוף של ההתלהבות והיצירתיות של דור שלם של מתכנתים חובבים. ל-DEC היו דרישות מחמירות למדי לגבי פורמט ההגשה, שהיה הכרחי כדי לתקנן ולפשט את תהליך הפרסום.

בנוסף לספר זה, פורסמו שני מדריכים נוספים: "הבנת מתמטיקה ולוגיקה באמצעות משחקי מחשב ב-BASIC" לתלמידים בכיתות ז'-י"ב. "תחילת העבודה במחשוב בכיתה" לתלמידים בכיתות ב'-ז'.

הספר עבר שלוש מהדורות חוזרות: מהדורה ראשונה: יולי 1973. מהדורה שנייה: אפריל 1974. מהדורה שלישית: מרץ 1975.

עזיבתו של אהל את DEC והקמת Creative Computing

בשנת 1973, דייוויד אהל פוטר מתפקידו עקב צמצומים, אך עוד לפני פיטוריו, הוא התקבל לחטיבה חדשה ב-DEC. קבוצה זו עבדה על יצירת מחשב קטן יותר מכל מה שנבנה אי פעם, מתוך כוונה להביא מוצר חדש לשווקים חדשים, כגון בתי ספר. הם הצליחו לבנות מכונה קומפקטית המשלבת PDP-8 עם מסוף VT50, והם גם הצליחו להכניס PDP-11 למארז נייד קטן. כאשר התוצאה הוצגה לוועדת התפעול של DEC, המהנדסים אהבו אותה, אך מחלקת המכירות חששה שהיא תפחית את המכירות של הקווים הקיימים שלהם. בסופו של דבר, ההחלטה התקבלה על ידי קן אולסן, אחד ממייסדי Digital Equipment Corporation, שבסופו של דבר אמר: "אני לא רואה שום סיבה שמישהו ירצה מחשב משלו".

בשלב זה, הפרויקט הסתיים.

בשנת 1974, אהל עזב את DEC, מאוכזב ממדיניות החברה, והקים את Creative Computing, אחד המגזינים הראשונים לפופולריזציה של מחשבים. במהלך העשור הבא, Creative Computing כיסה את כל הספקטרום של מחשבים לחובבים, ביתיים ואישיים, ולמרות שאהל מכר את המגזין בתחילת שנות ה-80, הוא המשיך לשמש כעורך ראשי. ביוני 2022, אהל שחרר את כל מה שכתב אי פעם, מפרוזה ועד תוכנה, לנחלת הכלל.